לפני כשנה החלטתי לעשות שינוי בחיים.
חיפשתי ריגוש, מקום לברוח אליו,כמושבניקית אשר גדלה בצלם אמא אדמה ונהנתה מחיים שלווים ומלאים בכל טוב, רבים לא הבינו מה חסר לי?
היה חסר לי רעש, הצורך בלהיות חלק מן ההמון אך עם זאת חבויה בצילו, ועל-כן הגיע ההחלטה- לעבור דירה לעיר החטאים, תל-אביב.
חיפשתי שותף להרפתקאה, מהר מאוד התחלתי לשמוע על חברים ממעגלים שונים שגם מתכננים לעבור וקיבלתי דרייב לצאת לדרך.
כעבור חודש של חיפושים קדחתניים מצאתי את הדירה ה”מושלמת”, מיקום מרכזי, מקום בו המים בכיור עוד יורדים והתריסים בחלון מלאים מספיק כך שעוד אפשר לתמרן את כמויות האור בחוץ.
עם הדירה הפוטנציאלית, קיבלתי 2 שותפים, וללא כל התראה מוקדמת שני אנשים חדשים לחלוטין נכנסו לחיי ואיתם סל מלא בשיחות, ערבי שחיטות, צחוקים, ויכוחים ובעיקר בעיות בתשלומים.
חגאי ולביא, זהו שמם של שותפיי,חברי ילדות ושותפים טריים, עבר חודש מאז שנכנסו לדירה.
עד כמה שהם נראו נחמדים בראיונות הראשוניים שניהלתי עימם, ככל שהזמן עבר גילינו כי זה לא פשוט להתנהל עם שלשה אנשים שצריכים לדאוג להוצאות שוטפות של הבית, במיוחד כשכל אחד עסוק בעניינים ובנושאים האישיים.
חגאי לומד בלשנות באוניברסיטת תל-אביב, ותמיד התאפיין כשוחר שלום. כשתקופת המבחנים הגיעה,דירת השותפים איבדה את צורתה, כל אחד מאיתנו ירד למחתרת, והעמיק בלמידה למבחנים. כך, הצטבר לו מערום חשבונות בשולחן הפינתי. הימים עברו ועמם תחושת הכעס, הטינה והתפרצויות אחד כלפי השני. כל אחד האמין באמת ובתמים כי הוא הכי עסוק ולחוץ בזמן, ודרש מהאחר לטפל בתשלומים.
החל מנקודה זו חגאי החל לערוך תחקיר קטן ולנסות להבין איך שאר חברייו מתנהלים באופן שוטף ובייחוד בתקופות לחוצות אלו.
מהר מאוד חגאי החל למלא פנקס קטן מלא בטיפים מדהימים ובעיקר שם אחד של אפליקציה להעברת תשלומים שעשתה הרבה סדר. השירות נקרא PayBox, הוא כמו ווטסאפ רק לתשלומים. השירות מאפשר לאסוף כסף ולנהל תשלומים מקבוצת שותפים ישירות מהסלולאר. בעקבות פתרון זה אנחנו מצליחים לנהל את ההצאות השוטפות באופן אחראי ומסודר, בלי כאבי ראש והתעסקויות מיותרות.
